Отцы и дети – цикл уроков на русском языке, помогающий родителям изучать Мишну вместе со своими детьми по программе израильских хейдеров.
Глава – 2, Мишна – 5
Преподает – рав Шимон Кацман
פרק ב — משנה ה
חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה {י} הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה {יג} בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת:
ר»ע מברטנורה חָתָן. שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דְּטָרִיד שֶׁמָּא לֹא יִמְצָאֶנָּה בְּתוּלָה. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה בִּבְעִילָתוֹ, וְטִרְדָּא דְמִצְוָה הִיא {יא}, וְרַחֲמָנָא אָמַר וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, בְּלֶכֶת דִּידָךְ הוּא דִמְחַיְּבַת, הָא דְמִצְוָה פְּטִירַת: אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. אִם לֹא בָּעַל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לֵילוֹת, טָרִיד. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לִבּוֹ גַּס בָּהּ {יב} וְתוּ לֹא טָרִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע: (ר»ע מברטנורה).
עיקר תוי»ט {י} בַּלַּיְלָה. מִדְּלֹא תָּנֵי מִלַּיְלָה כוּ’, יֵשׁ לוֹמַר דְּדַוְקָא בַּלֵּילוֹת פָּטוּר, אֲבָל בַּיּוֹם חַיָּב, דְּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, אַךְ יֵשׁ לוֹמַר דִּלְכָךְ נָקִיט בַּלַּיְלָה, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הוּא בּוֹעֵל, וְאִי לֹא, פָּטוּר עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת: {יא} וְהָרַמְבַּ»ם פֵּרֵשׁ מִשּׁוּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וּבְאַלְמָנָה אֵין טִרְדָּא עִם הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְתוּלָה אִיתְנְהוּ טְרָדוֹת בִּתְרֵי גַּוְנֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ»ב: {יב} לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ, לִבּוֹ קָרוֹב לָהּ, כְּמוֹ כָּל לְשׁוֹן גַּסּוּת שֶׁבַּתַּלְמוּד. וְלַפֵּרוּשׁ הָאֶחָד כְּשֶׁלִּבּוֹ קָרוֹב לָהּ יִמְחֹל לָהּ אַף אִם לֹא יִמְצָאֶנָּה בְּתוּלָה כוּ’, וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא קָרוֹב לָהּ יִשְׁהֶה בִּבְעִילָתוֹ וְלֹא יֵבוֹשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה. וְהָעִקָּר בְּעֵינַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן גַּסּוּת הָרוּחַ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} מַעֲשֶׂה כוּ’. לָאו מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר הוּא, דְּקָא מַשְׁמַע לָן אִם אָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְכַּוֵּן וְהוּא רָאוּי לִטֹּל כוּ’, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. תּוֹסָפוֹת: (עיקר תוי»ט).
